תמיד רציתי אופנוע | חלק 1/3

תמיד רציתי אופנוע | חלק 1/3

תמיד רציתי אופנוע | צחי הדר
חלק ראשון – בלוג בשלושה חלקים, המתפרש על פני 02 שנות האופנוענות שלי.
תמיד רציתי אופנוע. מאז שאני ילד תמיד הסתכלתי על הדו גלגליים בהתפעלות, אבי אפילו קיבל מחבר אופנוע
BSA עתיק והצלחנו יחד להניע אותו ולעשות סיבוב. רק כשהייתי בצבא סוף סוף עשיתי רישיון "עד 022 ". אבי
הטיל וטו על ימאהה ויארגו 002 שחמדתי, כך שבסוף התפשרנו וקניתי קטנוע דיוק 002 חדש מהניילונים.
כמובן שעל אופנוע לא ויתרתי כך שאחרי כשנתיים עברתי ל- GPZ500 . האופנוע הזה ליווה אותי בכל מקום,
איתו חוויתי החלקה ראשונה על כתם שמן ענקי, ואיתו בסופי שבוע אספתי את חברתי ישר מהצבא ונסענו
להורים עם תיק מקדימה, צ'ימידן מאחורה ו- M16 תקוע באמצע.
כשהתבגרתי, והתמסדתי יותר, חברתי דאז והיום אשתי ואם לשלושת ילדי, הטילה אף היא גזירה: "אין יותר
אופנוע! עבור לפחונית".
שנות ליסינג ארוכות בפקקים ובחיפושי חנייה עברו עלי, אך התקווה לא נמוגה. אפילו עשיתי רישיון
A לא מוגבל, שחייב מעבר של תיאוריה וטסט. אולי יבוא היום ואגשים את החלום?
והנה באו השינויים בחוק הליסינג ומצב כלכלי בעייתי, שחייבו חשיבה יצירתית לחיסכון. זו ההזדמנות שלי
לחזור לדו גלגלי. תירוצים בעד היו למכביר: הרבה יותר זול מליסינג )ברור!(, פחות זמן נסיעה )ברור!(, מחירי
הדלק עלו ואופנוע עושה אחד ל 02- שזה מאוד חסכוני וגם "ירוק")ברור!(, לא צריך לשלם חניה )ברור!( ועוד
ועוד. לבסוף הוחלט הולכים על השינוי, אופנוע הנה אני בא.
אבל איזה אופנוע? התרגלנו לנוחות, ויש תיק כבד עם לפטופ שצריך לסחוב בכל יום, יש גם את עניין הבטיחות.
בנסיעה של כ 62- ק"מ ביום, בכבישים ראשיים ובגיחות לעיר, צריך משהו שייתן מענה לכל הפרמטרים… ואם
נוסעים בעיר עדיף אוטומטי אבל אם נוסעים מחוץ לעיר אז עדיף נפח גדול. תיק כבד? אז שיהיה מקום אכסון.
בטיחות? אז ABS . הבחירה הלוגית כיוונה אותי לכלי היחיד שמספק את כל זה : סוזוקי בורגמן 602 . וכך
עשיתי.
אחרי שנה עדיין יש לי רגשות מעורבים לגבי הבורגמן. איזה כיף לי! אני הקטנוע הכי גדול.. אופס, אני עדיין לא
אופנוע וזאת למרות הגיר הרובוטי עם ההילוכים והמנוע הגדול שבין הרגליים. התמכרתי לנוחות האוטומטית,
לתא הגדול ולמיגון הרוח. אין לי חלופה לדברים האלה, מלבד אופנועי התיור המפלצתיים כדוגמת K1300GT
של BMW או הונדה גולדווינג, שהמחיר שלהם אינו ריאלי מבחינתי.
תמיד רציתי אופנוע. היום אני רוכב על גדלנוע. אולי כשאגדל יהיה לי אופנוע…

פורסם בגיליון 2 | מגזין אגוריידר | מרץ 2014

כתיבת תגובה