גברים בעירום מדגמנים דוקאטי

גברים בעירום מדגמנים דוקאטי

מדובר על קמפיין שעלה לפני שנה לרשת, בטח חלקכם יודעים על מה מדובר אבל מסתבר שהרוב לא מבינים מה פשר התמונות האלה שמסתובבות ברשת, של גברים לא יותר מדיי מחותכים, ערומים על אופנועי דוקאטי. למי שתהה במה מדובר, אז מדובר בתמונות הומוריסטיות שמטרתם לשווק את אופנועי דוקאטי בצורה קצת שונה ולמה לא גם להשתעשע על הדרך. מי שהביא את הרעיון וגם את ביצוע הקמפיין היו סוכנות דוקאטי בפורטלנד שטענו שהם מקבלים המון תגובות ברגע שהם מעלים לפייסבוק תמונות של אופנוע דוקאטי עם אישה יפה, מה שגרם להם לחשוב מה יקרה אם לא תהיה שם אישה יפה אלא גבר ממוצע. ומשם הגיע הרעיון של הקמפיין שהצליח ברמה מטורפת לעשות רעש אפילו שנה אחרי. מי שמצולמים בתמונות הם הסוכנים בעצמם, תודו שזה מצחיק..     ...
קראו עוד
ספורט מוטורי- המנחת בערד

ספורט מוטורי- המנחת בערד

כתבה ראשונה בעניין: ספורט מוטורי מה ששכחתם / מה שלא ידעתם: כתבה על בסיס עובדות ולא ספקולציות.   אנחנו מודיעים, ייקח לכם כמה דקות לעכל את מה שיש לנו לספר, אז שבו, התרווחו לכם בכורסאות כי אחרי הכתבה הזאת דברים הולכים להשתנות, ואתם אלה שצריכים לעשות את השינוי, איך? לשתף לכולם! דברים שקורים בהרבה שושו אנחנו נוציא לאוויר העולם ובכדי שדברים יקרו נצטרך לשיתוף פעולה מצידכם, שיתוף לכמה שיותר רוכבים כי השינוי יגיע מכם. אז נחזור אחורה לשנת 2004: "ראש עיריית ערד בזמנו (ד"ר מוטי בריל) החליט להפוך את עירו למרכז ספורט מוטורי, ולהסב את המנחת הנטוש שלה למסלול מירוצים. המטרה: משיכת מבקרים ועסקים. אופנוע הקוואסקי הפרטי שלו קירב אותו לנושא" פורסם בynet בשנת 2002 יצא משימוש מנחת המטוסים בערד ולראש עיריית ערד, שהינו רוכב עלה רעיון מדהים (ביחד עם גורמים נוספים) להקים מסלול מרוצים. שלוש שנים קודם פורסם ב"ידיעות אחרונות" תוכנית שגובשה בכדי להפוך את המנחת למסלול מירוצים. הרעיון הוא שהישורת המרכזית של המסלול כבר קיימת – מסלול הנחיתה שאורכו 1.6 ק"מ – ולמעשה...
קראו עוד
יום הרוכבת הבינלאומי 2014

יום הרוכבת הבינלאומי 2014

יום הרוכבת הבין לאומי הוא יוזמה של רוכבות קנדיות. חגגו את היום הזה לראשונה בעולם בשנת 7002 . בארץ, חגגנו אותו לראשונה בשנת 7002 במסגרת פורום בייקרית )כיום קיימת רק קבוצה בפייסבוק(. היום הזה נולד במטרה להדגיש את העובדה שנשים רבות רוכבות ונהנות מרכיבה על האופנוע. )אולי ככה יתחילו להביא לנו ציוד רכיבה מתאים( ובנוסף לכך, לקדם נשים ברכיבה ולעודד נשים אחרות להצטרף לפעילות . מספר הנשים הרוכבות בעולם גדל בהתמדה ואיתו המדינות המצטרפות ליום הרוכבת הבין לאומי. בשנים האחרונות חגגו את יום הרוכבת ביוון, אוסטרליה, צפון אמריקה, אנגליה, הולנד, רוסיה ועוד... השנה אנחנו יוצאות לחגוג אותו בארץ הקודש ואנחנו מזמינות את כל הרוכבות לחגיגה. 01.0 וכולל טיול רכיבה שיורכב מרוכבות בלבד, כנהוג באירוע .. האירוע יתקיים ביום שבת 7030 העולמי, כאשר בנקודת הסיום כולם מוזמנים לחגוג את יום הרוכבת הבין לאומי. אנחנו קוראות לכל מי שיוצא לרכב באותו יום, לקשור סרטים וורודים לאות פרגון ליום הרוכבת. המסלול המתוכנן יוצא מאם הדרך לכיוון צומת מגידו, שם נפנה לכיוון עין השופט ונסיים את המסלול בגבעת הרקפות. לרכיבה מוזמנת כל רוכבת דו גלגלי – מנפח קטן...
קראו עוד
אביזרי רכיבה באינטרנט כבר לא כזה ביג דיל!

אביזרי רכיבה באינטרנט כבר לא כזה ביג דיל!

אביזרי רכיבה באינטרנט כבר לא כזה ביג דיל! ויותר מזה? זה גם ממש זול. נימאס לכם ממחירי הענק שהיבואנים מפגיזים בארץ? גם לנו. החלטנו לבדוק במשך מספר חודשים אפליקציה מיוחדת של אתר שנותן לך אפשרות לקניה של אביזרי רכיבה לאופנוענים. האתר אומנם כולל הרבה אפשרויות קניה )אקססוריז לנשים, ביגוד וכו'..( אבל אותנו זה לא מעניין, מה שמעניין אותנו זה האבירי רכיבה, קסדות, כפפות, מיגוני ברכיים ועוד.. שניתן לקנות דרך האתר הכולל אפליקציה ייעודית לאיפון ואנדרואיד. רוכבים רבים בוחרים לוותר על אביזרים מסוימים בגלל יוקר הצעצוע המשלים. ניסינו את האתר בערך בשלושה חודשים האחרונים דרך האפליקציה ואנחנו מרוצים עד מאוד! מדיי פעם ניכנסנו גם דרך האתר האינטרנטי בשביל לצפות במידע מלא יותר על המוצרים שהוזמנו. אתר אמין עם אפשרויות לצפייה במידע מלא על המוצר אותו אתה מזמין )מידות-בסנטימטרים, צבעים, תמונות מלאות, מידע כתוב עד לפרטים הקטנים(. האפליקציה עצמה נוחה מאוד לשימוש, מופיע מידע מלא על מוצרים שבחרת לשמור או מוצרים שבחרת לקנות, במידה ורכשת מוצר תוכל לדעת בדיוק היכן הוא נימצא עד העת בה הוא מגיע אלייך. רוב ההזמנות מופיעות עם משלוח חינם. במידה...
קראו עוד
תמיד רציתי אופנוע | חלק 3/3

תמיד רציתי אופנוע | חלק 3/3

תמיד רציתי אופנוע | צחי הדר אני רוכב בתל אביב ומוצא את עצמי ליד הסוכנות של עופר אבניר. בהחלטה של רגע מחליט להיכנס. אחרי שאני שוטף את העיניים בתצוגת האופנועים החדשים, אני נכנס לאגף הטרייד –אין. באמצע החדר עומד אופנוע Suzuki V-Strom 1000 מצוחצח ומצויד בכל התוספות האפשריות. ישר עולות בי מחשבות הכפירה לגבי ביצוע החלפה. רגע, שנייה, תן לחשוב בהיגיון, האם אכן האופנוע הזה ייתן לי את מה שאני מחפש? אני מכין לעצמי בראש רשימה קטנה: זה אופנוע כמו שרציתי? כן. עולה בנפח מ 056-0666 ? כן. עולה בשנתון מ 8662-8662 ? כן. יש מקום לשרשרת, ציוד וקסדה? כן. יש מקום להשים את התיק עם הלפטופ? כן. האופנוע ניראה טוב? כן. ישיבה נוחה וזקופה? כן. יש מועדון עם טיולים? כן. המחיר סביר בטרייד אין? כן. האגו יהיה מסופק? כן. מה אומרים לאישה... צריכת דלק טובה, אופנוע יותר בטוח ויציב מקטנוע, לא הוצאתי הרבה כסף..הכול שקרים.... יש החלטה! אני עושה טרייד אין. עוד יומיים אני בא לקחת את האופנוע החדש שלי! היומיים עברו ביעף, ואני מתייצב לאסוף את האופנוע עם בני בן ה...
קראו עוד
תמיד רציתי אופנוע | חלק 2/3

תמיד רציתי אופנוע | חלק 2/3

תמיד רציתי אופנוע | צחי הדר הנה עברו שנתיים עם הבורגמן 056 , ואני עדיין חושב על אופנוע. למה? אין בזה שום הגיון ... אבל בכל זאת התחלתי לחפש מחליף ראוי. ראשון בא ה- BMW F650GS . לוגו הפרופלור משדר יוקרה, תנוחה זקופה כמו שאני רגיל, ופנטזיה לרדת לשטח לפעמים, סתם כשיבוא לי. לוקח אותו לסיבוב, והנה אני אחרי 06 ק"מ כבר עייף. למה אתם שואלים? כי הרוח מכה בך מכל הכיוונים, המראות הרוטטות מבלבלות את העיניים ובכלל האופנוע מרגיש קצת כמו צעצוע מסוכן לעומת ה- 006 קילו של הבורגמן. טוב, אולי צריך ללכת על כבד יותר. הבא בטור הוא הסוזוקי בנדיט 1250FA . האופנוע הזה מתהדר במנוע גדול, פיירינג מלא, כוח זמין ויכולות תיור. הביקורות מהללות, אבל לי הוא לא מתאים. בנסיעה בכביש הראשי, עדיין מרגיש לי קטן וצנום, אפילו יותר מה- BMW , הרוח לא מוותרת ואיפה אני אמור לשים את הציוד שלי? מנסה לחשוב, מה בעצם מפריע לי והנה אני מוצא תשובות: חשוב לי שיהיה מקום לשים את השרשרת הכבדה, חיסכון בדלק ועלויות תמיד כדאי ו- ABS לבטיחות זה...
קראו עוד
לזכרו של ניר יוסף שפיצר ז"ל | גיליון 4

לזכרו של ניר יוסף שפיצר ז"ל | גיליון 4

ניר יוסף שפיצר ז"ל קשה כל כך לכתוב דברים על אדם שלא בין החיים. כל מילה עוברת טופס טיולים על מנת להתגייס למאמר שיעביר דברים כבדים וחשובים על אותו אדם ועל חייו. ניר יוסף שפיצר ז"ל היה אגדה חיה בכל נגיעה שלו בתחום המוטורי, אגדה בכל אשר נגע בחיים. הוא נפטר והוא רק בן 41. דום לב שתפס אותו במכונית של "נחמן מאומן", הותיר אותו ללא רוח חיים. נפגשתי עם גיתי אלמנתו, דקלה אחותו וגם עם חבר ילדות שלו. על השולחן היו תמונות של ניר, שאיתם הגיעו סיפורים על חייו. ברקע, הבן הקטן של ניר, מורי משחק לו. פה ושם הוא מגיח ומשמח אותנו בנוכחותו. מהרגע הראשון שנכנסתי לבית של דקלה הייתה הרגשה מאוד חמימה של אנשים מדהימים שיודעים מה היא אהבת אדם. גיתי סיפרה לי דברים שניר היה אומר, דברים שניר האמין בהם.  הוא אהב כל אדם והוא מצא את דרך האמצע בין אהבת האופנועים לאהבת האלוהים והתורה, ובשניהם הוא נתן את הטוב ביותר. הוא היה בזרם הברסלב והלך לפי רבי נחמן שגילה את...
קראו עוד
דבר העורכת | גיליון 3

דבר העורכת | גיליון 3

גיליון שלישי, מרגע לדוגלגלי אנחנו טובים יותר! עקב פניות שהתקבלו, החלטתי שהפעם אני חייבת לדון על מס' דברים. יש שלא מבינים את ההומור המוטורי שלנו , אך פשוט לא הסברנו את עצמנו. הומור. אנחנו במערכת מבינים את ההומור וגם רוב הרוכבים.לאלו שלא הבינו -  אנחנו מגזין מקצועי אך ראו הוזהרתם,  אתם תתקלו בלא מעט ציניות מוטורית! תחילה, בגיליון של חודש 3/14 נכתב "דבר האורכת" בפתיחה. לא הייתה טעות כתיב! הכוונה הייתה לרמוז לכם מראש שהכתבה עומדת להיות ארוכה מבדרך כלל. נחזור לגיליון 1/13 - הרוכב, האיש והפעלולן קינן אפק עשה מבחן דרכים וצולם על הדיוק 390.אני רוצה להדגיש לקהל הרוכבים הנכבד שלנו שהפעלולים שצולמו, לא צולמו בכבישים ציבוריים וכמובן שאנחנו לא ממליצים לאף רוכב שלא ברמת מיומנות ומקצוענות לרכב ככה וגם לא בפארק מגודר עם דשא. פניות נוספות שהגיעו למערכת היו לגביי רשימת העסקים בקשר לעדכון כתובות וטלפונים. ידידיי בעלי העסקים, מחודש 5/14 הקרוב רשימת העסקים לעוסקים בתחום, תהיה בעלות חודשית של 100 ₪ לחודש. סכום זה יזכה את המצטרפים לאינדקס העסקים שלנו בפרסום באינדקס גם באתר...
קראו עוד
תמיד רציתי אופנוע | חלק 1/3

תמיד רציתי אופנוע | חלק 1/3

תמיד רציתי אופנוע | צחי הדר חלק ראשון – בלוג בשלושה חלקים, המתפרש על פני 02 שנות האופנוענות שלי. תמיד רציתי אופנוע. מאז שאני ילד תמיד הסתכלתי על הדו גלגליים בהתפעלות, אבי אפילו קיבל מחבר אופנוע BSA עתיק והצלחנו יחד להניע אותו ולעשות סיבוב. רק כשהייתי בצבא סוף סוף עשיתי רישיון "עד 022 ". אבי הטיל וטו על ימאהה ויארגו 002 שחמדתי, כך שבסוף התפשרנו וקניתי קטנוע דיוק 002 חדש מהניילונים. כמובן שעל אופנוע לא ויתרתי כך שאחרי כשנתיים עברתי ל- GPZ500 . האופנוע הזה ליווה אותי בכל מקום, איתו חוויתי החלקה ראשונה על כתם שמן ענקי, ואיתו בסופי שבוע אספתי את חברתי ישר מהצבא ונסענו להורים עם תיק מקדימה, צ'ימידן מאחורה ו- M16 תקוע באמצע. כשהתבגרתי, והתמסדתי יותר, חברתי דאז והיום אשתי ואם לשלושת ילדי, הטילה אף היא גזירה: "אין יותר אופנוע! עבור לפחונית". שנות ליסינג ארוכות בפקקים ובחיפושי חנייה עברו עלי, אך התקווה לא נמוגה. אפילו עשיתי רישיון A לא מוגבל, שחייב מעבר של תיאוריה וטסט. אולי יבוא היום ואגשים את החלום? והנה באו השינויים בחוק הליסינג ומצב כלכלי בעייתי,...
קראו עוד
דבר העורכת | גיליון 2

דבר העורכת | גיליון 2

הנה שוב אנחנו נפגשים, ממשיכים בעשייה אמיתית, אנחנו שבוע וקצת לפני צאת הגיליון השני... התגובות על הגיליון הראשון היו מדהימות, כל כך הרבה אנשים שהתרגשו איתנו להחזיק את המגזין המודפס ביד, חלק תיארו את זה בצורה המוחשית "הדפים החלקים והנעימים". וחלק "יש פה משהו פרשי ומרענן". (תגובות נוספות בדף הפייסבוק שלנו) בשבילי זאת התגשמות של חלום. בימים הראשונים של חודש ינואר המגזין כבר היה בכל הארץ, המנויים קיבלו את המגזין בארבעת הימים הראשונים של החודש, והעוסקים בתחום הרכיבה בארץ כבר ביומיים הראשונים של החודש. ביום הראשון של חודש ינואר בסביבות השעה 10 בבוקר המגזין הדיגיטלי כבר עלה לאתר, הצפיות רק עלו ועלו. לאט לאט התחילו להגיע פידבקים מרוכבים, באימייל, בפייסבוק ובטלפונים. באמת שהרגשנו שעשינו עבודה נפלאה שקצרה את פירותיה בקרב הרוכבים, משום מה למפרסמים היה קצת יותר קשה להתרגל למגזין, לאור העובדה שכבר היו כמה שניסו ולא הצליחו, והאמת שאני מבינה אותם. עקבתי אחרי כמה מגזינים/ מדריכים בתחום הרכיבה בארץ, ובאמת היה שם משהו שלא צלח. היו כמה דברים ששמעתי וגם אנחנו...
קראו עוד